מכתב אהבה של הורי ממלחמת סיני

"אתמול רציתי (נורא) לקבל ממך מכתב וחיכיתי לדואר בכיליון עיניים. ומה רבה היתה אכזבתי, שבין המכתבים לא נמצא שום מכתב שיש לאל ידו לעודדני ולספק לי מידה ידועה של מצב רוח מרומם"

כשאמה של טלי בראל נפטרה, היא לא האמינה למראה האוצר שמצאה בין חפציה. אוסף מצהיב של חלופת מכתבי אהבה שאמה ואביה שלחו זה לזה, כשהיא היתה טירונית והוא קצין בשריון בתקופת מלחמת סיני 1956-7, המתאר את תחילת אהבתם, לצד תמונת המציאות של אותם ימים.

באחד מן המכתבים כתבה אמה, עמליה: "כרגע עלה על דעתי לכרוך בכרך אחד את כל מכתבי האהבה ולקרוא להם בשם: דוגמא מאלפת לכתיבת מכתבי אהבה, בדיוק כשם שקיים ספר לבישול". זה היה האישור שטלי חיפשה.

את אוסף המכתבים המאוהבים, לצד תמונות של הוריה מאותה תקופה, היא הכניסה ללופה, ומבין כל ספרים שהכינה זה "האחד יחיד ומיוחד" שלה.

גם לכם יש סיפור מאחורי הלופה שלכם? שתפו אותנו